מִלִּים קְצָרוֹת שֶׁמַּחֲלִיפוֹת שֵׁמוֹת עֶצֶם. בְּעִבְרִית הֵן מִשְׁתַּנּוֹת לְפִי מִין וּמִסְפָּר.
הַפֹּעַל חַיָּב לְהַסְכִּים עִם הַכִּינוּי.
עֶשֶׂר הַצּוּרוֹת הַמֶּרְכָּזִיּוֹת, לִזְכֹּר אֶת הַסֵּט וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ כָּל יוֹם.
כִּינוּיֵי גּוּף עוֹמְדִים בִּמְקוֹם שֵׁמוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים, דְּבָרִים אוֹ קְבוּצוֹת. הֵם חוֹסְכִים חֲזָרָה וּמוֹרִים מִי פּוֹעֵל.
כִּינוּיֵי הַגּוּף הֵם מִלִּים קְבוּעוֹת (אֲנִי, אַתָּה, הִיא...), הַפֹּעַל אַחֲרֵיהֶם מִשְׁתַּנֶּה.
כְּלָלִי
זָכָר
נְקֵבָה
שִׂימוּ לֵב לְהַבְדָּלָה בֵּין אַתָּה לְבֵין אַתְּ.
כְּלָלִי
זָכָר
נְקֵבָה
גַּם בְּרַבִּים יֵשׁ הַבְחָנָה: אַתֶּם / אַתֵּן. רַבִּים שׁוֹכְחִים אֶת הַצּוּרָה אַתֵּן.
אַחֲרֵי הַכִּינוּי הַפֹּעַל מַסְכִּים בְּמִין וּבְמִסְפָּר. בִּזְמַן הוֹוֶה זֶה בָּרוּר בִּמְיֻחָד.
הַתְחִילוּ עִם אֲנִי + אַרְבָּעָה פְּעָלִים בְּסִיסִיִּים וְאָז הַרְחִיבוּ לְאַתָּה/אַתְּ, הוּא/הִיא.
שַׁנְּנוּ אֶת הָרֶצֶף: אֲנִי אַתָּה אַתְּ הוּא הִיא אֲנַחְנוּ אַתֶּם אַתֵּן הֵם הֵן. תַּרְגְּלוּ הַחְלָפַת צֵרוּף שֵׁם בְּכִינוּי וְהַתְאָמַת הַפֹּעַל.
טִיפּ: אִמְרוּ אֶת הַכִּינוּי וְאָז בִּדְּקוּ שֶׁהַסִּיּמָה שֶׁל הַפֹּעַל מִתְאִימָה.