בעברית יש זמן הווה אחד, משמש גם למה שקורה עכשיו וגם להרגלים.

בעברית יש רק זמן הווה אחד. משתמשים בו גם למה שקורה כרגע וגם להרגלים. אותו פועל יכול להופיע בשתי הדוגמאות.
שימו לב: המשמעות נקבעת לפי ההקשר (מילות זמן כמו "עכשיו", "כל יום").
אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁיו.
I am speaking now.
אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית כָּל יוֹם.
I speak Hebrew every day.
בזמן הווה הפועל משתנה לפי מי שמבצע את הפעולה. יש ארבע צורות עיקריות: זכר יחיד, נקבה יחידה, זכר רבים, נקבה רבות.
זכר יחיד: מְדַבֵּר
Masculine singular: medaber
נקבה יחידה: מְדַבֶּרֶת
Feminine singular: medaberet (ת)
זכר רבים: מְדַבְּרִים
Masculine plural: medabrim (ים)
נקבה רבות: מְדַבְּרוֹת
Feminine plural: medabrot (ות)

לרוב: יחיד זכר: צורת הבסיס, יחידה נקבה: מוסיפים ת, רבים זכר: מוסיפים ים, רבות נקבה: מוסיפים ות.
כּוֹתֵב → כּוֹתֶבֶת
כּוֹתֵב/ת → כּוֹתְבִים
כּוֹתֵב/ת → כּוֹתְבוֹת
לוֹמֵד → לוֹמֶדֶת / לוֹמְדִים / לוֹמְדוֹת
בקבוצה זו, צורת הזכר יחיד מסתיימת בה״א ונשמע "-eh" (שווה, זורֶה). בנקבה יחידה לא מוסיפים ת; משתנה רק התנועה ל־"-ah" (שוָוה, זוֹרָה).
זה חריג לעומת הכלל "נקבה מוסיפים ת".

זמן הווה אחד: להווה ולהרגלים; 4 צורות לפי מי פועל; סיומות ת/ים/ות, ושימו לב לקבוצת ה‑ה.
הוּא כּוֹתֵב עַכְשָׁיו וּמְדַבֵּר עִבְרִית כָּל יוֹם.
אֲנַחְנוּ לוֹמְדוֹת יַחַד כָּל שָׁבוּעַ.
הֵם הוֹלְכִים לַקוּרְס וּמִתְרַגְלִים בַּבַּיִת.