מתאר פעולה בצורה כללית, לא קשור לזמן מסוים או לאדם מסוים.
שם הפועל מתאר פעולה בצורה כללית, בלי להתייחס לזמן מסוים או למי שמבצע את הפעולה.
האות ל פירושה ‘to’, כמו to eat, to go, to write באנגלית.
לכתוב → לִכְתֹּב
ללכת → לָלֶכֶת
לאכול → לֶאֱכֹל
לשמוע → לִשְׁמֹעַ
זו הצורה הבסיסית והקבועה של הפועל.
שם הפועל נשאר אותו דבר, בלי קשר למי שעושה או מתי.
המילה ‘לקרוא’ נשארת קבועה למרות שהנושא והזמן משתנים.
הפועל הראשון במשפט יכול להיות בעבר/הווה/עתיד או ציווי ומתאים לנושא.
כאשר פועל אחד בא אחרי פועל שמבטא רצון/צורך/יכולת/רגש/התחלה/סיום, הפועל השני יהיה לרוב בשם הפועל.
Certain verbs are almost always followed by an infinitive: they express desire, need, ability, permission or feeling. The first verb is conjugated (tense + person) and the second stays in the fixed ל‑ form.
Common verbs: want, love, need, must, can, possible, forbidden, allowed, stop, start, continue, forget, remember.
The infinitive appears after particles of purpose, means or modality. Pattern: particle + infinitive.
‘Before / after’ usually take a full clause (לִפְנֵי שֶ… / אַחֲרֵי שֶ…) not a bare infinitive.
Each binyan has a predictable vowel pattern for the infinitive (root + template). Recognizing these helps guess meaning even without nikud.
Pa'al: לִכְתֹּב, לִלְמוֹד, לִשְׁמֹעַ
Nif'al: לְהִכָּנֵס, לְהִפָּתֵחַ, לְהֵעָשׂוֹת
Pi'el: לְדַבֵּר, לְשַׁחֵק, לְשַׁנּוֹת
Hif'il: לְהַסְבִּיר, לְהַתְחִיל, לְהַפְסִיק
Hitpa'el: לְהִסְתַּכֵּל, לְהִתְלַמֵּד, לְהִתְרַגֵּשׁ
Irregular: לָקוּם, לָשִׁיר, לָצוּם, לָבוֹא, לַעֲלוֹת
Many irregular forms use לָ‑ (qamatz) instead of לִ‑. Pay attention to the first vowel.
The infinitive is central for building complex sentences: verb chains, purpose, emotion, ability. Mastery enables faster reading and precise speech.
Tip: When stuck, look for ל + root; it often marks an infinitive.